האם תרגילי פסיכולוגיה חיובית מספיקים כדי ליצור שינוי משמעותי בחיי אנשים? האם מערכת יחסים אימונית מוסיפה ערך מעבר לתרגילי הכרת תודה, חוזקות ואופטימיות? ומה באמת מסייע לאנשים להתקדם לעבר מטרותיהם האישיות?
מטרת המחקר:
מטרת המחקר הייתה להשוות באופן ישיר בין שתי גישות פופולריות לשיפור רווחה ותפקוד אישי: פסיכולוגיה חיובית ופסיכולוגיית אימון. החוקרים ביקשו לבדוק האם קיימים הבדלים בין הגישות בהשפעתן על השגת מטרות, רווחה סובייקטיבית, רווחה פסיכולוגית, תובנה עצמית, חשיבה ממוקדת פתרון ותסמיני מצוקה נפשית. המחקר נועד לענות על פער משמעותי בספרות, משום שלמרות ששתי הגישות נחקרו רבות בנפרד, כמעט שלא נערכו מחקרים שהשוו ביניהן באופן ישיר בקרב מבוגרים.
שיטת המחקר:
מדובר במחקר ניסויי אקראי עם שלוש קבוצות. במחקר השתתפו 393 סטודנטים לתואר MBA בישראל, אשר הוקצו באופן אקראי לאחד משלושה קורסים בני 13 שבועות: פסיכולוגיה חיובית, פסיכולוגיית אימון, או התנהגות ארגונית ששימשה כקבוצת ביקורת. כל הקורסים הועברו על ידי אותו מרצה ובאותו מוסד אקדמי. בקורס הפסיכולוגיה החיובית ביצעו המשתתפים מגוון התערבויות חיוביות כגון הכרת תודה, זיהוי חוזקות, פעולות של נדיבות ותרגילי משמעות. בקורס פסיכולוגיית האימון פעלו המשתתפים בזוגות אימון, הגדירו מטרות אישיות, בנו תוכניות פעולה, עקבו אחר התקדמותם וקיבלו תמיכה ומשוב לאורך הסמסטר. נמדדו השגת מטרות, רווחה סובייקטיבית, רווחה פסיכולוגית, תובנה עצמית, חשיבה ממוקדת פתרון ומצוקה נפשית.
ממצאים עיקריים:
הממצאים הראו כי הן פסיכולוגיה חיובית והן פסיכולוגיית אימון הובילו לשיפור ברווחה הסובייקטיבית ולהפחתה במצוקה נפשית בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, פסיכולוגיית האימון הניבה יתרונות נוספים ומשמעותיים יותר. בקבוצת פסיכולוגיית האימון נרשם שיפור גדול במיוחד בהשגת מטרות .(d=1.38), בנוסף נמצא שיפור ברווחה פסיכולוגית (d=0.34), בתובנה עצמית (d=0.29) ובחשיבה ממוקדת פתרון (d=0.47). לעומת זאת, בקבוצת הפסיכולוגיה החיובית לא נמצא שיפור מובהק בהשגת מטרות, ברווחה פסיכולוגית או בתובנה עצמית. השוואה ישירה בין הקבוצות הראתה כי השיפור בהשגת מטרות היה גבוה משמעותית בפסיכולוגיית האימון מאשר בפסיכולוגיה חיובית (d=1.91), ממצא המעיד על יתרון משמעותי של התהליך האימוני בכל הקשור לתרגום כוונות לפעולה ולהתקדמות ממשית לעבר מטרות.
מסקנות והמלצות:
החוקרים מסיקים כי התערבויות פסיכולוגיה חיובית יעילות בעיקר בהגברת תחושות חיוביות ובהפחתת מצוקה, אך אינן בהכרח מובילות להתקדמות ממשית לעבר מטרות אישיות. לעומת זאת, פסיכולוגיית האימון יוצרת שיפור רחב יותר משום שהיא מחזקת סוכנות אישית, אחריות עצמית וויסות עצמי באמצעות תהליך מובנה של הצבת מטרות, תכנון, משוב ומעקב. החוקרים מציעים לראות במערכת היחסים האימונית "מטא התערבות" המסייעת ליישם התערבויות חיוביות באופן מותאם אישית. עבור מאמנים, המשמעות היא שהכוח האמיתי של האימון אינו רק בתרגילים או בטכניקות, אלא במערכת היחסים התומכת שמסייעת לאדם להפוך כוונות לפעולה עקבית ולהתקדמות ממשית.
חשיבות המחקר למאמנים:
מחקר זה מספק עדות ניסויית חזקה לכך שהקשר האימוני עצמו מהווה מרכיב משמעותי בתהליך השינוי. בעוד שהתערבויות פסיכולוגיה חיובית תרמו לשיפור בתחושת הרווחה ולהפחתת מצוקה נפשית, רק התהליך האימוני המובנה הוביל לשיפור משמעותי בהשגת מטרות, בתובנה עצמית, בחשיבה ממוקדת פתרון וברווחה פסיכולוגית. ממצאים אלו מחזקים את הטענה כי הערך המוסף של האימון טמון לא רק בתוכן או בטכניקות, אלא גם במערכת היחסים, בתהליך המעקב ובחיזוק הסוכנות האישית של המתאמן.
Grant, Anthony M., and Ofer I. Atad. 2022. “Coaching Psychology Interventions vs. Positive Psychology Interventions: The Measurable Benefits of a Coaching Relationship.” The Journal of Positive Psychology 17(4): 532–544