האם הכשרת מאמנים משנה רק את הידע והמיומנויות המקצועיות של המשתתפים, או גם את האישיות והדרך שבה הם חושבים ומתנהגים? האם אנשים המגיעים מרקע טיפולי מפיקים תועלת שונה מהכשרת מאמנים בהשוואה לאנשים ללא רקע טיפולי? ואילו יכולות אישיות ובין אישיות מתפתחות במהלך הכשרה ממושכת בפסיכולוגיית אימון?
מטרת המחקר
מטרת המחקר הייתה לזהות אילו מאפיינים אישיים ובין אישיים מתפתחים במהלך תוכנית הכשרת מאמנים מבוססת ראיות הנמשכת תשעה חודשים. בנוסף ביקשו החוקרים לבחון האם קיימים הבדלים בהשפעת ההכשרה בין משתתפים בעלי ניסיון קודם בטיפול, ייעוץ או מקצועות סיוע לבין משתתפים ללא רקע טיפולי. המחקר התמקד במשתנים כגון שביעות רצון מהחיים, מיינדפולנס, מסוגלות עצמית, אמפתיה, תובנה עצמית, רפלקציה עצמית וחשיבה ממוקדת פתרון.
שיטת המחקר: מחקר טרום־אחרי (Pre–Post Design)
המחקר נערך במוסד אקדמי בישראל וכלל 149 סטודנטים להכשרת מאמנים. גילם הממוצע היה 36.8 שנים וכ־70% מהמשתתפים היו נשים. מתוך המשתתפים, 61 היו בעלי ניסיון קודם בעבודה טיפולית או במקצועות סיוע ו־88 היו ללא רקע טיפולי קודם.
מדובר במחקר שבו נמדדו המשתתפים בתחילת תוכנית ההכשרה ובסיומה. תוכנית ההכשרה נמשכה תשעה חודשים וכללה 168 שעות של הרצאות וסדנאות ו־30 שעות של פרקטיקום אימוני מונחה. התוכנית שילבה לימוד תיאורטי בנושאים כגון הצבת מטרות, מוטיבציה, ויסות עצמי, פסיכולוגיה חיובית, ריאיון מוטיבציוני, אתיקה ותהליכי שינוי, לצד אימון עמיתים המבוסס על גישת האימון הקוגניטיבי התנהגותי ממוקד הפתרון.
המשתתפים מילאו שאלונים תקפים ומהימנים למדידת שביעות רצון מהחיים, מיינדפולנס, מסוגלות עצמית, אמפתיה, תובנה עצמית, רפלקציה עצמית, ויסות רגשי וחשיבה ממוקדת פתרון.
ממצאים עיקריים
כאשר נבחנו כלל המשתתפים יחד, נמצא כי בסיום ההכשרה חל שיפור מובהק במספר מדדים מרכזיים. נרשמה עלייה בשביעות רצון מהחיים (d=0.41), במסוגלות עצמית (d=0.39), במיינדפולנס (d=0.34), באמפתיה (d=0.44), בתובנה עצמית (d=0.27) ובחשיבה ממוקדת פתרון (d=0.34). בנוסף נמצאה ירידה בעיכוב רגשי ועלייה ביכולת להתנתק מחשיבה ממוקדת בעיה ולעבור לחשיבה ממוקדת פתרון.
ההשוואה בין בעלי רקע טיפולי לבין חסרי רקע טיפולי חשפה הבדלים. כבר בתחילת התוכנית, בעלי הרקע הטיפולי הפגינו רמות גבוהות יותר של מיינדפולנס, אמפתיה, תובנה עצמית ורפלקציה עצמית.
בקרב המשתתפים ללא רקע טיפולי נצפו שיפורים רבים יותר ובגדלי אפקט גדולים יותר. השיפור הבולט ביותר היה באמפתיה (d=0.88) . בנוסף נמצאו שיפורים משמעותיים במיינדפולנס, במסוגלות עצמית, בוויסות רגשי ובתובנה עצמית.
לעומת זאת, בקרב בעלי הרקע הטיפולי נמצא כי השיפור המרכזי היה ביכולת להתנתק מניתוח בעיות ולעבור להתמקדות בפתרונות ובמטרות (d=0.46). ממצא זה מעיד כי גם מטפלים מנוסים מפיקים ערך מהכשרת מאמנים, אך בתחומים שונים מאלו של משתתפים ללא רקע טיפולי.
מסקנות והמלצות
החוקרים מסיקים כי הכשרת מאמנים אינה משפיעה רק על רכישת מיומנויות מקצועיות, אלא מובילה גם לשינויים אישיים משמעותיים. משתתפי התוכנית דיווחו על עלייה ברווחה האישית, באמפתיה, במודעות העצמית, במסוגלות ובחשיבה ממוקדת פתרון. הממצאים מצביעים על כך שתהליך הכשרת המאמנים מהווה גם תהליך של התפתחות אישית עמוקה.
בנוסף, נמצא כי בעלי רקע טיפולי וחסרי רקע טיפולי מפיקים תועלת שונה מההכשרה. בעוד שחסרי הרקע הטיפולי מפתחים בעיקר מיומנויות בין אישיות ומודעות עצמית, בעלי הרקע הטיפולי מרחיבים את יכולתם לעבוד בגישה ממוקדת פתרון ומטרות.
חשיבות המחקר למאמנים
מחקר זה חשוב במיוחד משום שהוא מפנה את תשומת הלב להשפעתה של הכשרת מאמנים על המאמנים עצמם. בעוד שרוב המחקרים בתחום האימון בוחנים את השפעת האימון על המתאמנים, מחקר זה מראה כי תהליך ההכשרה משנה גם את המאמנים לעתיד. בנוסף, המחקר מספק תובנות חשובות לגבי הבדלים בין משתתפים מרקע טיפולי לבין משתתפים מרקע עסקי, ניהולי או אחר, ומדגיש כי כל קבוצה עשויה להזדקק לדגשים שונים בתהליך ההכשרה.
Atad, O. I., & Grant, A. M. (2021). How does coach training change coaches-in-training? Differential effects for novice vs. experienced “skilled helpers”. Coaching: An International Journal of Theory, Research and Practice, 14(1), 3–19.