המאמר חוקר את שאלת המחקר המרכזית: מהם ״המרכיבים הפעילים״ אשר תורמים לאפקטיביות של תהליכי אימון? המחקר מסתכל בעיקר על אימון מנהלים ובוחן אילו גורמים – בין מאמן למתאמן – מנבאים תוצאות אימון מוצלחות. חשיבות המחקר וחידושיו מתבטאים בכך שמדובר בניסויים מבוקרים (RCT) – יחסית נדירים בתחום האימון, והמחבר מציע כי יש לשנות את ההנחות המקובלות אודות חשיבות הקשר בין מאמן למתאמן לטובת התמקדות בגורמים של המתאמן עצמו (כגון חוסן, יעילות, סביבה תומכת) . שיטת המחקר כוללת שני ניסויים מבוקרים (RCTs) – האחד בקרב מנהלים בכירים בארגון גלובלי ובריאותי, והשני בקרב סטודנטים באוניברסיטה בלונדון – עם קבוצות ניסוי, קבוצות ביקורת ואיסוף מדידות לאורך זמן של תוצאות האימון, חוסן, מצב נפשי, השגת יעדים ועוד. עיקרי הממצאים מראים כי בין הגורמים החזקים ביותר לניבוי הצלחת אימון נמצאות תכונות המתאמן והימצאות סביבה תומכת, בעוד שקשר מאמן-מתאמן משמש יותר כאינדיקטור למוכנות של המתאמן מאשר גורם שמנבא שינוי לאורך זמן.
de Haan, E. (2019). The Active Ingredients of Coaching. Coaching Perspectives, Issue 23, October