תקציר דוח המחקר
דוח זה מספק סקירה כללית של הממצאים העיקריים מפרויקט מחקר האימון במזרח התיכון לשנת 2019, המחקר תוכנן בסתיו 2018 והסקר בוצע במהלך תקופה של 10 שבועות, בין פברואר לאפריל 2019. דוח האימון הישראלי זמין ללא תשלום, ומטרתו (כמו גם מטרת הדוחות הלאומיים הנוספים בסדרה זו) היא להעמיק את ההבנה לגבי עולם האימון ולהרחיב את המעורבות בו.
השאלות המרכזיות במחקר
- כיצד מאופיין שוק הפרקטיקה של עולם האימון בישראל?
- מהן דרכי ההתפתחות המקצועית והרפלקציה שבהן משתמשים מאמנים בישראל (כגון סופרוויז'ן, מנטורינג וקריאה)?
- מהם המודלים המושגיים והתעריפים השעתיים השכיחים ביותר בקרב מאמנים בארץ?
- כיצד מאמנים בישראל תופסים ומנהלים היבטים של חוזים, הערכת אפקטיביות ואתיקה מקצועית?
- אילו הבדלים תרבותיים, כלכליים ומקצועיים קיימים בפרקטיקת האימון בישראל בהשוואה למדינות אירופה ובריטניה?
חשיבות המחקר והחידוש שלו:
זהו דוח המחקר המקיף הראשון הבוחן בצורה מרוכזת את התפתחות מקצוע האימון והפרקטיקה שלו ספציפית בישראל, תוך ניסיון לעורר דיון בקרב אנשי משאבי אנוש (HR) וקהילת המאמנים.
מעבר למיפוי השוק המקומי, הדוח מציג לראשונה מבט השוואתי ייחודי – הוא מציב את הנתונים מישראל ישירות מול נתונים שנאספו במחקרים מקבילים בבריטניה, מה שמאפשר לזהות הבדלים תרבותיים, כלכליים ומקצועיים בפרקטיקה הישראלית.
שיטת המחקר והדאטא
המחקר התבסס על סקר כמותני השוואתי שהופץ דרך פדרציות וארגוני אימון מבוססים, קבוצות עניין ברשת LinkedIn, וכן באמצעות סדרת הרצאות ומפגשים מקוונים (וובינרים).
המחקר כלל 77 מאמנים ומאמנות בישראל שהשלימו את השאלון במלואו. רוב מוחלט של המשיבים היו נשים – 73.1% (לעומת כ-שני שלישים באירופה). 93.4% מהמשיבים היו בעלי אזרחות ישראלית. המשיבים מאופיינים ברמת השכלה גבוהה מאוד – ל-48.7% יש תואר שני ול-7.9% יש תואר דוקטור (PhD). 80% מהמשתתפים חברים בלשכת המאמנים בישראל, ו-10% חברים ב-ICF.
עיקרי הממצאים
- תעריפי אימון: התעריפים השעתיים בישראל משתנים מאוד, אך באופן כללי הם נמוכים יותר מאשר באירופה ובבריטניה. אף מאמן ישראלי שהשתתף במחקר לא דיווח על גבייה של מעל $600 לשעה, והתעריף הנפוץ ביותר בישראל עומד על $101–$199 לשעה.
- פרקטיקה רפלקטיבית (התפתחות מקצועית): מאמנים בישראל משתמשים באופן פעיל מאוד ברפלקציה עצמית (55.1%) ובקריאת ספרי אימון (67.9%). נרשמו שיעורים גבוהים משמעותית של שימוש בדרכי תמיכה כמו "עמית-חונך" (Co-mentoring) עם 48.7% בישראל לעומת כ-11% בלבד באירופה ובבריטניה.
- הדרכה (Supervision): כ-31.2% מהמאמנים בישראל אינם מקבלים הדרכה קבועה (סופרוויז'ן). עם זאת, שיעור המאמנים שכן נעזרים במדריך מוסמך בישראל (47.4%) גבוה משמעותית מזה של מדינות אירופה (30.5%), דבר המשקף שוק אימון מפותח ובוגר.
- מודלים אימוניים: המודל הנפוץ ביותר בישראל הוא המודל ההתנהגותי/ממוקד מטרה (מודל GROW) עם 54.5%. יחד עם זאת, יש בישראל שימוש בולט וייחודי יותר בהשוואה לאירופה במודלים של אימון רגשי (Emotional coaching – 33.8%) ואימון מערכתי (Systems coaching – 22.1%). בנוסף, מודל ה-NLP פופולרי בישראל (37.7%) יותר מאשר באירופה.
- הערכת אימון ומשוב: הערכת האפקטיביות של האימון נעשית לרוב בצורה לא פורמלית (אינפורמלית) בסוף החוזה או בסוף כל פגישה. המשוב נאסף כמעט באופן בלעדי מהלקוח הישיר (המתאמן) (61.3%), כאשר יש מעורבות נמוכה מאוד של מנהלים בארגון או ספונסרים בתהליך המשוב.
- אתיקה וחוזים: רוב המאמנים רואים במתאמן האינדיבידואלי כ"לקוח המרכזי" שלהם, גם באימון ארגוני. נמצא כי מאמנים בישראל שמים דגש חזק מאוד על פרקטיקה אתית – בעיקר סביב השאלה אילו סנקציות יש להטיל על מאמנים המפרים גבולות מקצועיים. 64.1% מהמאמנים תמיד משתפים את הקוד האתי שלהם עם הלקוח, בעיקר על ידי שיחה והסבר עליו בתחילת התהליך (75.3%).Passmore, J, Brown, H, Finkelstein, S, Digirolamo, J, Hullinger, A and the Israel Research Consortiuum (2019) Coaching in Israel. Henley-on-Thames: Henley Business School and International Coach Federation