המאמר עוסק בשאלה האם אימון אכן תורם ומשפיע באופן ממשי על מנהלים בכירים בארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים. הרקע למחקר נובע מהקושי של מנהלים בארגונים מסוג זה לעבור מתפקידים של פעילים בשטח לתפקידים ארגוניים מורכבים, שבהם נדרשת מיומנות ניהולית גבוהה. השיטה הייתה ראיונות חצי-מובנים עם 18 מנהלים בכירים מ8 מדינות שונות, שהתבקשו לשתף מניסיונם האישי ומהשפעת תהליכי האימון שעברו. הממצאים הצביעו על שביעות רצון גבוהה מהתהליך ומהמאמנים, ועל הישגים משמעותיים:
- עלייה במודעות עצמית ויכולת לזהות נקודות עיוורון
- גמישות מחשבתית רחבה יותר
- חיזוק תחושת המסוגלות והביטחון העצמי
- עמדה חיובית יותר כלפי העבודה והארגון.
מעבר לכך נמצא שיפור ביכולות הניהול, בתקשורת ובניהול קונפליקטים, ביצירת תרבות עבודה בריאה יותר והפחתת שחיקה. המאמר מציע המלצות ליישום, כגון: שילוב אימון כחלק אינטגרלי מתוכניות לפיתוח מנהלים, אימון קבוצתי, מעורבות המנהלים הישירים ותכנון תהליך ממושך של חצי שנה עד שנה. המחקר מדגיש את החשיבות של אימון אישי ככלי לפיתוח מנהיגות מותאמת לסקטור זה ומסיק כי למרות העלות הכרוכה באימון מנהלים, התועלת האישית והארגונית מצדיקה את ההשקעה, במיוחד בסקטור שבו הפער בין מחויבות ערכית לדרישות ניהוליות הוא גדול.
ציטוט מהמחקר "Arumugam, S. (2018). Leadership Coaching: Does It Make a Difference? Coaching Perspectives, Issue 18, Association for Coaching. (July 2018)"