פרטי החוקרים ומוסד המחקר: ג’ונתן פאסמור (Jonathan Passmore) וג’יין דאלי (Jane Daly), בית הספר למנהל עסקים הנלי, אוניברסיטת רדינג (Henley Business School, University of Reading)
תקציר המחקר בעברית: מחקר איכותני זה בוחן כיצד מנהלי למידה ופיתוח תופסים ומעריכים סוכני אימון מבוססי בינה מלאכותית. המחקר מזהה גורמים המשפיעים על אימוץ הטכנולוגיה בארגונים, תוך שימוש במודל המורחב. הממצאים מעלים שש תמות מרכזיות, ביניהן הערך שבמתן שירות בקנה מידה רחב, העדפה למודלים היברידיים (אדם-מכונה), וחששות בנושאי אתיקה, פרטיות מידע והכללה.
שאלת המחקר: כיצד מנהיגי למידה ופיתוח מעריכים סוכני אימון AI לשימוש ארגוני, ואילו חסמים ואסטרטגיות מעצבים את אימוצם האחראי?
הקשר לעולם האימון: המחקר עוסק ישירות בכניסת ה-AI לתחום האימון ובאופן שבו טכנולוגיה זו יכולה להרחיב את הגישה לאימון בארגונים מול חששות מפגיעה באיכות האנושית של התהליך.
חשיבות המחקר וחידושיו: זהו אחד המחקרים האיכותניים הראשונים המתמקדים בנקודת המבט של מקבלי ההחלטות והקונים של שירותי אימון בארגונים גדולים.
שיטת המחקר והדאטה: ראיונות חצי-מובנים עם 11 מנהלי משאבי אנוש ולמידה בכירים בארגונים גלובליים שהשתמשו בכלי אימון AI ב-12 השבועות האחרונים.
עיקרי הממצאים: קיימת הערכה לערך הכלכלי וליכולת ההפצה הרחבה, אך ישנם חסמים משמעותיים של חוסר אמון, חשש מהטיה ב-AI וצורך בממשל תאגידי ברור לפני אימוץ מלא.